גלאי עשן תקן 1220
גלאי עשן תקן 1220
גלאי עשן תקן 1220 הנו תקן העוסק בהתקנתן של מערכות לגילוי עשן, והוא מהווה בסיס לאישור קבלת מערכת מסוג זה. תקן 1220 למעשה מחלק מבנים לפי מקומות הנמצאים בסיכון רגיל הידועים כרמת סיכון 1, ומקומות הנמצאים בסיכון גבוהים ומסומנים כרמת סיכון 2. התקן חל גם על מערכות כריזה, ואף דן בתחזוקה של מערכות גילוי עשן לאחר שהותקנו ונבדקו במקום המיועד.
גלאי עשן תקן 1220 – האם הנכס שלכם בסיכון?
כפי שהסברנו קודם לכן, נכסים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות האומדות את רמות הסיכון. הקבוצה הראשונה הנמצאת ברמת סיכון 1. מקומות אלה כוללים: בתים ובנייני דירות, מוסדות חינוך הנמצאים בבניין רגיל, מכוני בריאות, מרפאות ובתי מרקחת, בנייני משרדים, חניונים, מכבסות, חדרי מחשב, מרכזים מסחריים, חנויות כלבו, אולמות תצוגה, מוסכים, סניפי דואר, פעוטונים וגני ילדים, בתי דפוס, מאפיות ומעדניות, מספרות, אולמות ספורט, מועדונים, ובנקים.
קבוצת הנכסים הנמצאת ברמת סיכון 2 כוללת בתוכה את המקומות הבאים: מחסנים ובהם חומרים דליקים כגון עץ, נייר, או בדים, מוסדות חינוך המצויים בבניין רב קומות, מבני תעשייה ובהם החומרים הדליקים גומי, נוזלים למיניהם, כימיקלים, חומרי נפץ ממתכות קלות, בתי חולים, מוסדות ללוקים בנפשם, בתי סוהר, בנייני משרדים רבי קומות, בתי אבות, בתי מלון והבראה, מעונות, פנימיות, ומעונות יום.
רמת התקן קובעת גם את סוג המערכת
תקן 1220 דן בהתקנתן ותחזוקתן של מערכות גלאי עשן אשר עודכן בשנת 2015 במטרה להשליט סדר בתחום. התקן הזה קובע את צורת ההתייחסות לכל מבנה, ומהי המערכת שתפעל בצורה היעילה ביותר בעת שריפה. רמת סיכון 1 תדרוש מערכת אזורית, בעוד שרמת סיכון 2 מערכת אנלוגית על מנת שתטמיע את ההתניות השונות המוגדרות בתקן המוזכר לעיל.